חור בקבלה נקרא “רע“. הסיבה לכך היא שכאשר תוכן אובד בגלל דליפה דרך החור, כוחות הרע מקבלים את מזונם מדליפת האור. הקבלה רואה את העולם כמחולק לשני תחומים – תחום הקדושה (“סטרא דקדושה“) ותחום הרע, המכונה “הצד האחר” (סטרא אחרא). חור נתפס כשער מתחום הקדושה אל הצד האחר – תחום הרע. זו הסיבה שלמשל, אנו מצווים לקבוע מזוזות בפתחי בתינו. דלתות נתפסות כשערי רע, דרכם יכולה האנרגיה הטובה של הבית לדלוף החוצה – אל תחום הרע. המזוזה המכילה את אישור אחדות ה’, סותמת חורים אלה, כביכול, ומונעת מכוחות הרע להיכנס לבית ומהאנרגיה הטובה של הבית מלדלוף החוצה להזין את הצד האחר (“חיצונים“).
עם זאת, אל לנו לשכוח שאין דואליזם ביהדות. הרע נתפס כיצירה של ה’ המשרתת מטרה מסוימת (מתן חופש בחירה). לכן, לחורים יש גם תפקידים חיוביים, וזה מובן מאליו.
חורים שחורים הם התגלמות פיזית של החורים הרוחניים עליהם מדברת הקבלה. כמו אותם חורי רע, הם שואבים את החומר, האנרגיה והמידע מהיקום הזה. על פי מודלים קוסמולוגיים מסוימים, חורים שחורים הם חורי תולעת – שערים ליקומים מקבילים. יקום מקביל הוא מטאפורה למושג הקבלי של “הצד האחר” – “סטרא דקדושה“. על פי מודל זה, חומר, אנרגיה ומידע דולפים מהיקום שלנו ליקומים מקבילים דרך חורים שחורים. בעוד שמקובלים היו רואים בחורים שחורים מטאפורה לחורי הרע – ואכן, לא ניתן למצוא מטאפורה טובה יותר – הם נוצרו גם למטרה. כפי שלמדנו אתמול, הם לעתים פולטים גלי כבידה שנותנים לנו אוזן ליקום שלנו.
לפני מאה שנה, ב-1916 – השנה היא יובל המאה לתורת היחסות הכללית (“GR”) – איינשטיין חזה שמסה מואצת תפלוט גלי כבידה בדיוק כפי שאלקטרון מואץ פולט גלים אלקטרומגנטיים. אתמול התקשורת התפוצצה בחדשות הסנסציוניות – אחרי עשרות שנים של חיפוש, גלי כבידה התגלו סוף סוף, ואיינשטיין הוכח כצודק שוב!
התגלית נעשתה ב-14 בספטמבר 2015 — היום הראשון של ראש השנה. היא הוכרזה רק אתמול לאחר ניתוח יסודי של הנתונים כדי לשלול כל אפשרות של טעות.
האמת היא שאף אחד מבין הפיזיקאים לא באמת פקפק בכך שאיינשטיין צדק ושגלי כבידה יימצאו במוקדם או במאוחר. עם זאת, טוב לדעת שהם אכן נמצאו.
במאמר שנכתב על ידי יותר מאלף פיזיקאים שהוגש אתמול לאחד מכתבי העת היוקרתיים ביותר בפיזיקה – Phys. Rev. Letters – מדווחים המדענים כי הם גילו את הגלים במצפה גלי הכבידה האינטרפרומטרי בלייזר (LIGO).
גלים אלה נפלטו מהסחרור והמיזוג של שני חורים שחורים שכל אחד מהם בעל מסה הגדולה פי 25 יותר מהשמש שלנו (לאחד יש 36 מסות שמש ולשני 29). כמו גלים אלקטרומגנטיים, גלי כבידה מתפשטים במהירות האור.
מכיוון שתורת היחסות הכללית מתארת את הכבידה כעיקום של המרחב-זמן, גלי כבידה הם – גלים במרקם היקום עצמו. גלי כבידה הם עיוותים זעירים בגיאומטריה של המרחב-זמן, המושכים ומותחים אותו באופן מחזורי. גילוי גלים אלה קשה מאוד מכיוון שאפילו גלי הכבידה החזקים ביותר מאירועים קוסמיים מייצרים שינויי אורך יחסיים בסדר גודל של 10−21.
ניתן להמיר גלי כבידה לגלי קול המעניקים לאסטרונומים אוזן ליקום. האזנה לצ’ירפ הקוסמי תאפשר לנו לשמוע את הדי המפץ הגדול ולידת היקום. תגלית זו מעניקה כלי חדש ורב עוצמה לאסטרופיזיקה ולקוסמולוגיה וצפויה להוביל להבנה טובה יותר של הקוסמוס ותחילתו.
גילוי גלי הכבידה הוא נפלא בפני עצמו. אבל מה שנשאר ברובו בלתי מורגש, זוהי העדות הישירה הראשונה לקיומם של חורים שחורים! עד עכשיו, היו לנו רק ראיות נסיבתיות לקיומם. אסטרונומים הסיקו על נוכחות חורים שחורים מכוכבים אחרים ותצורות גז החגים סביב כוכב כבד במיוחד אך בלתי נראה, שמשערים שהוא חור שחור. גלי הכבידה שהתגלו ב-LIGO הם העדות הישירה הראשונה לחורים שחורים – תגלית היסטורית.
