כאשר העולם הוצף בכאוס, נח מצא חן בעיני ה’ (בראשית ו:ח). הזוהר מסביר ש”חן” (חן) הוא השתקפות של הרמוניה פנימית – כאשר העולמות הפנימיים והחיצוניים מתיישרים. שמו של נח בכתיב הפוך הוא חן (נח ↔ חן). סימטריה מושלמת זו רומזת שנח גילם איזון פנימי: מעשיו החיצוניים שיקפו את טהרתו הפנימית. בעולם של שחיתות, הוא הפך למראה של הרמוניה אלוהית.
מי המבול מייצגים את השטף של הסחות דעת חומריות וטלטלות רגשיות המאיימות להטביע את חיינו הפנימיים. התיבה אינה סתם סירה. הבעל שם טוב מלמד שתיבה פירושה גם “מילה”. הכניסה לתיבה משמעותה כניסה למילים הקדושות של תפילה ותורה, יצירת מקלט של תודעה בתוך הסערה.
במדע המוח, התודעה עצמה יכולה להיתפס כ”תיבה” דינמית של קוהרנטיות – אי חולף של פעילות מסודרת בתוך הרעש העצבי של המוח. כמו התיבה הצפה על מי המבול, התודעה אינה היעדר כאוס אלא המבנה שרוכב מעליו.
לקח: כאשר העולם מציף את מוחך ברעש ופחד, בנה את התיבה שלך – רגעים של דיבור מודע, תפילה ולימוד תורה. בתוך כלי זה של מילים קדושות, תמצא את החן שלך, והמים ישאו אותך – לא יטביעו אותך.
