וְכָל-מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן, כֹּל אֲשֶׁר-יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט–הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ לַה’. (ויקרא כז:לב)
בשבת זו, נקראתי לתורה לעלייה האחרונה של ספר ויקרא. פרשה זו עוסקת במעשר בהמה, ומתארת את התהליך המדויק לביצועו – כל בהמה משוחררת מהדיר אחת אחת תוך כדי ספירה – אחת, שתיים, שלוש, …, עשר. הבהמה העשירית נוגעת בשבט ומוקדשת כמעשר.
התורה קובעת שכל בהמה עשירית קדושה לה’. מה מצבן של הבהמות לפני הספירה? יש להן שני מצבים אפשריים: (1) חולין, כלומר ‘לא קדוש’ ו-(2) מעשר, כלומר ‘קדוש’. לפני שאנו סופרים את הבהמות אחת אחת, איננו יודעים איזו תיועד כקדושה ואיזו לא. לכן, כל בהמה יכולה, עקרונית, להימצא קדושה (מעשר) או לא קדושה (חולין). משמעות הדבר היא שכל הבהמות נמצאות במצב של סופרפוזיציה של מעשר וחולין.
הבהמות שלנו, לפני הספירה, הן כמו חתול שרדינגר שנמצא במצב מעורפל של סופרפוזיציה בין חי למת. כך גם הבהמות נמצאות בסופרפוזיציה של היותן מעשר (קדוש – מיועד למטרות קרבן בבית המקדש) וחולין (לא קדוש, מותר לאכילה או לכל שימוש רגיל).
כפי שאנו יודעים, ניסוי גורם לקריסת פונקציית הגל ומסיר את אי-הוודאות. לדוגמה, במקרה של חתול שרדינגר, כאשר הצופה מביט בתוך הקופסה, הוא או היא מגלה את החתול במצב מוגדר של חי או מת. באופן דומה, ברגע שהבהמות נספרות והבהמה העשירית מזוהה ומוקדשת, פונקציית הגל קורסת, הבהמה העשירית הופכת לקדושה (כלומר, מוקדשת לקרבן בבית המקדש בירושלים), והתשע האחרות הן חולין – מותרות לשימוש רגיל.
כהערת אגב, בעלי הקבלה מלמדים אותנו שהספירה עד עשר מקבילה לעשר ספירות, כאשר המספר 10 מייצג את ספירת כתר. (זו הסיבה שבהמה בכורה, המקבילה גם היא לספירת כתר ואשר גם היא מוקדשת לה’, יכולה לשמש למעשר.)
המשנה (מסכת בכורות ט) והתלמוד הבבלי (בבא מציעא ו:ב-ז:א) דנים במקרה מעניין כאשר אחת מהבהמות הנספרות קופצת בחזרה לדיר ומתערבבת עם בהמות אחרות שטרם נספרו. ישנם שני תרחישים: (א) הבהמה שקפצה הייתה בין תשע הבהמות הראשונות שנספרו, ולכן הייתה חולין (לא מוקדשת); ו-(ב) הבהמה שקפצה הייתה העשירית, ולכן הייתה מעשר (מוקדשת). בתרחיש הראשון, כל הבהמות בדיר הופכות לחולין כמו הבהמה שקפצה בחזרה. בתרחיש השני, כל הבהמות הופכות למעשר ואינן ראויות לשימוש עד שיתפתח בהן פסול מסוים (מום). כפי שאנו רואים, בשני התרחישים, הבהמות בדיר מקבלות את המעמד (אם כי בספק) של הבהמה שקפצה בחזרה לדיר. כיצד נבין זאת?
מכניקת הקוונטים באה לעזרתנו. הבה ננתח מקרה זה מנקודת מבט קוונטית-מכנית. כפי שאמרנו קודם, הבהמות בדיר (שטרם נספרו) נמצאות במצב של סופרפוזיציה של חולין ומעשר. הבהמה שקופצת בחזרה לדיר ‘מתערבבת’ עם שאר הבהמות, מה שבשפה הקוונטית-מכנית משמעותו שהיא נעשית משולבת עם הבהמות האחרות.
נזכיר שכאשר שני חלקיקים תת-אטומיים, נניח אלקטרונים, משולבים, מצביהם מתואמים. אם שניהם היו במצב של סופרפוזיציה, נניח ספין ‘למעלה’ וספין ‘למטה’, קריסת פונקציית הגל של אלקטרון אחד גורמת אוטומטית לקריסת פונקציית הגל של האלקטרון השני וקובעת את הספינים של שני החלקיקים במצב מוגדר (אם כי הפוך).
בחזרה לצאן שלנו, הבהמה שנספרה משולבת עם הבהמות שטרם נספרו הנמצאות במצב של סופרפוזיציה. פונקציית הגל של הבהמה שנספרה קרסה (היא קרסה כאשר הבהמה נספרה). כתוצאה מכך, בהמה זו גורמת אוטומטית לקריסת פונקציות הגל של כל הבהמות האחרות איתן היא משולבת, אשר כולן מקבלות את מצב הבהמה שנספרה. זו הסיבה שאם הבהמה שקפצה הייתה חולין, כל הבהמות הופכות לחולין; ולהפך, אם הבהמה שקפצה הייתה מעשר, כל הבהמות הופכות למעשר – החידה נפתרה.
