המאבק הפנימי: נופים נוירולוגיים של יעקב ועשו

בעליה הראשונה של פרשת תולדות, התורה פונה פנימה: לפני שיעקב ועשו הופכים לעמים, הם נמצאים בקונפליקט בתוך גוף אחד.

הריונה של רבקה מסתורי וכואב: “ויתרוצצו הבנים בקרבה.” (בראשית כה:כב)

תורת החסידות המאוחרת קוראת זאת כמפה פנימית של הנשמה. הדגל מחנה אפרים מסביר ש”התורה רומזת כאן ללקח מוסרי גדול: יש שני יצרים באדם, היצר הטוב והיצר הרע; זו הייתה המטרה עצמה של בריאת האדם עם שני יצרים.”^[1]

תורת חב”ד מעמיקה בקריאה זו: “צאצאיו” של יצחק מייצגים שני אופני עבודה (עבודת ה’) לגיטימיים. יעקב מגלם את האיש תם יושב אוהלים—הצדיק הטהור והעקבי השוכן באוהלי לימוד. עשו נועד לגלם את העבודה העזה של “כיבוש היצר”, המרת הגשמיות הגולמית לקדושה. רק בגלל שבחר רע, פוטנציאל זה קרס לשחיתות. ^[2]

גנום אחד, שני חיים

יעקב ועשו מתחילים כתאומים (בראשית כה:כד), חולקים את אותו מקור הורי. מבחינה רוחנית, הם מייצגים ביטויים שונים לחלוטין של אותו מקור.^[3] מבחינה ביולוגית, זה משקף את מה שאנו מבחינים במחקרי תאומים זהים: תאומים חולקים כמעט DNA זהה, אך עם הזמן, דפוסי האפיגנטיקה שלהם—סימני מתילציה, שינויי היסטון, ופרופילי ביטוי גנים—מתפצלים, לעתים באופן דרמטי, מובילים לתכונות, רגישויות למחלות, ואפילו אישיויות שונות.^[4]

במילים אחרות: תסריט אחד, שני ביצועים. חכמינו לימדו:

שלושה שותפים יש באדם: הקדוש ברוך הוא, אביו ואמו… והקדוש ברוך הוא.^[5]

ההורים נותנים לילד את גופו, אך הנשמה באה מה’. לתאומים זהים עשויים להיות גופים זהים גנטית, אך תמיד יש להם נשמות שונות. כך גם עם עשו ויעקב—גוף אחד (גנטית), נשמות שונות. הביולוגיה המודרנית אומרת: גנום אחד, אפיגנומים מתפצלים. ואולי: תשתית עצבית אחת, שני נופי משיכה מתחרים המעוצבים על ידי נשמות שונות.

שני מושכים עצביים במוח אחד

הנבואה לרבקה ממשיכה:

ולאם מלאם יאמץ. (בראשית כה:כג)

כשאחד עולה, השני נופל. זה בדיוק כיצד מדע המוח החישובי מדגים קונפליקט פנימי: אוכלוסיות עצביות מתחרות ברשת משיכה מעכבות זו את זו דרך עיכוב צדדי עד שדפוס אחד “מנצח” והופך למצב היציב של המערכת. ^[6]

בכל רגע, הקורטקס שלך יכול להתייצב ב”מצב יעקב” (חיפוש אמת, תכנון לטווח ארוך, בחירה מושכלת) או ב”מצב עשו” (מונע דחפים, סיפוק מיידי, נזיד עדשים עכשיו). מבנה הרשת—אילו סינפסות מתחזקות דרך ניסיון והרגל—קובע איזה אגן משיכה עמוק יותר ונגיש יותר.

במבט זה, “ויתרוצצו הבנים בקרבה” הופך לתיאור קדם-fMRI של דינמיקה עצבית של מנצח-לוקח-הכל. לשון התורה, “ולאם מלאם יאמץ”, מתארת בדיוק את המתמטיקה של אוכלוסיות עצביות אנטי-מתואמות: כשפעילות רשת אחת עולה, משוב מעכב מדכא את השנייה. ^[7]

חיווט מחדש של הנוף הפנימי

העלייה הראשונה של תולדות אינה רק על שני אחים קדמונים—היא סריקה אבחנתית של הארכיטקטורה הפנימית שלנו. אבל האם אנחנו יכולים לאמן מחדש את הרשתות העצביות שלנו, לעצב מחדש את הנוף כך שהמושך-יעקב יהפוך עמוק ויציב יותר מהמושך-עשו?

התשובה טמונה בשילוב של נוירופלסטיות ותרגול רוחני. בחר התנהגות אחת בה אתה חש את המאבק הפנימי הזה—בין נוחות לייעוד, בין נזיד לבכורה. יישם תרגול מוחשי אחד: זמן קבוע ללימוד תורה, רגע של עצירה מודעת לפני תגובה, תפילה קצרה כשעולה פיתוי. כל חזרה מחזקת נתיבים סינפטיים ספציפיים, מעמיקה בהדרגה את אגן המשיכה של יעקב.

בעוד שאיננו יכולים לשנות את הנשמה שניתנה לנו—את החותם האלוקי הייחודי שלנו—אנחנו יכולים לעצב את האופן בו נשמה זו מתבטאת דרך התשתית הביולוגית שירשנו. עם הזמן, התורה מלמדת אותנו, אנחנו יכולים לשקלל מחדש את המערכת אפיגנטית, עצבית ורוחנית. זוהי עבודתנו הקדושה: להבטיח שטבע-יעקב שלנו, חלקנו האלוקי, מנחה את המכונה העצבית והאפיגנטית שאנו חולקים עם עשו. הנבואה “ורב יעבוד צעיר” הופכת אז להוראה ולא רק לתיאור—דחפינו העתיקים, הקדמוניים יכולים אכן להפוך למשרתים של העצמי הגבוה והאמיתי יותר שלנו.

[1] ר’ משה חיים אפרים, נכדו של הבעל שם טוב.

[2] הרבי מ”מ שניאורסון, לקוטי שיחות, כרך כ’, על תולדות.

[3] ראה בראשית רבה סג:ח

[4] Fraga MF, Ballestar E, Paz MF, Ropero S, Setien F, Ballestar ML, Heine-Suñer D, Cigudosa JC, Urioste M, Benitez J, Boix-Chornet M, Sanchez-Aguilera A, Ling C, Carlsson E, Poulsen P, Vaag A, Stephan Z, Spector TD, Wu YZ, Plass C, Esteller M. Epigenetic differences arise during the lifetime of monozygotic twins. Proc Natl Acad Sci U S A. 2005 Jul 26;102(30):10604-9. doi: 10.1073/pnas.0500398102. Epub 2005 Jul 11. PMID: 16009939; PMCID: PMC1174919.

[5] תלמוד בבלי, נידה לא ע”א; השווה קידושין ל ע”ב. ראה גם, תורה תמימה לקהלת יב:א, §2 ור’ דוד מלעלוב, ראש דוד, קדושים §5.

[6] Rolls, Edmund T. (2010) “Attractor networks,” WIREs Cogn Sci, 1, pp. 119–134.

[7] Ye L. and Li C. (2021) Quantifying the Landscape of Decision Making From Spiking Neural Networks. Front. Comput. Neurosci. 15:740601. doi: 10.3389/fncom.2021.740601