אין שבת שבה איננו קוראים את פרשת לוט (בראשית רבה נא:ט)
הממד הקבלי: אחדויות נסתרות וקריסת ממדים
המסורת המיסטית מציעה פרשנות מפתיעה לסיפור לוט ובנותיו, המשנה לחלוטין את הבנתנו. במקום לראות את מעשי הבנות כטעות טרגית בלבד, מקורות קבליים חושפים תבנית קוסמית עמוקה יותר הפועלת כאן.
המאור ושמש (רבי קלונימוס קלמן מקרקוב) מלמד שהאיחוד האסור של לוט עם בנותיו מייצג, בעולם הפיזי, מציאות רוחנית שאנו מקיימים בקדושה בכל פעם שאנו מתפללים ברגש ובכמיהה עמוקים – במיוחד בשבת. בתפילה, ההיבט הנמוך ביותר של האלוהות (מלכות, הנקראת גם “בת”) מתאחד עם הגבוה ביותר (חכמה, אשר כפרצוף נקרא אבא).[1] מה שהוא עבירה בממד אחד משקף אחדות קדושה באחר – הכל תלוי ברמה שבה הדבר נשקל.
משל מדעי – סופר-סלקציה קוונטית. מצבים קוונטיים מסוימים שייכים ל”מגזרי מטען” שונים שלא ניתן לערבב באופן קוהרנטי אלא אם כן מספקים התייחסות (כמו תקן פאזה). ההלכה פועלת כמו סופר-סלקציה – תערובות מסוימות פשוט אינן מותרות בעידן זה. שבת ותפילה משמשות כ”מסגרות התייחסות” חוקיות המאפשרות התיישרות גבוהה יותר בתוך הגבול – מכבדות את הגבול במקום למחוק אותו. בדומה, תגובות טובות לעתים קרובות נעצרות מאחורי מחסום; זרז אינו משנה מה נכון או לא נכון – הוא מספק נתיב מתאים המנמיך את המחסום. מצוות, קידושין ושבת הם זרזים המנתבים כמיהה לערוצים מותרים. הם לעולם אינם מתירים את האסור; הם הופכים את הערוץ המותר לרחב ונגיש יותר.
הדרך מצוותיך של הצמח צדק מעמיק עוד יותר. הוא מסביר שבעולמות העליונים, איחודים והרמוניות מסוימים בין היבטים שונים של האלוהות (עשר הספירות) קדושים וטהורים מדי עבור העולם הזה במצבו הנוכחי. אחדויות נעלות אלו אינן יכולות להיות מתגלות כאן כראוי – מכאן המונח גילוי עריות. הן חייבות להישאר נסתרות בעולמות הרוחניים, ומתגלות בעולם הזה רק כאיחודים אסורים. [2]
אך ישנם שני חריגים יוצאי דופן כאשר אחדויות רב-ממדיות אלה יכולות להתגלות בעולמנו: כאשר נתן ה׳ את התורה, חכמה התאחדה עם מלכות (דיבור/התגלות) והתגלתה בעולם הזה כמתן תורה בסיני. כאשר יבוא המשיח, חכמת ה׳ (חכמה) תמלא שוב את העולם (מלכות), כפי שכותב הרמב״ם: “כי מלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים” (הלכות מלכים יב:ה).
מצבים מותרים ואסורים
בפיזיקה קוונטית, כללי בחירה קובעים אילו מעברי מצב “מותרים”. אחרים נקראים “אסורים” – לא בלתי אפשריים, אלא מדוכאים אלא אם כן תנאים מיוחדים (תהליכים רב-פוטוניים, שינוי סימטריה) מאפשרים אותם. הקדושה בדומה קובעת “כללי בחירה” לאיחוד: חלק מהצימודים מביאים חיים, בעוד אחרים אסורים עד לתיקון המציאות בעידן המשיחי.
ההלכה קובעת צימודים מותרים (קידושין) וצימודים אסורים (עריות) לא מפני שהתשוקה רעה, אלא מפני שה”כלים” הרוחניים של העולם יכולים לתעל רק איחודים מסוימים ללא נזק. הצמח צדק מסביר זאת במספר מאמרים בדרך מצוותיך על איסורי עריות.
בגבישים, אלקטרונים יכולים לנוע רק בתוך “פסים מותרים”, בעוד ש”פער פס אסור” חוסם תנועה. ניתן לחצות פער רק אם התנאים משתנים – על ידי הוספת אנרגיה, שינוי החומר (“הזרקה”), או הפעלת שדות חזקים. איחודים מותרים הם כמו פסים מותרים; העריות הן כמו פער בחומר העולם הנוכחי שלנו. בסיני – ולבסוף בעתיד המשיחי – “תכונות החומר” משתנות, פותחות נתיבי הולכה חוקיים לאור גבוה יותר מבלי לשבור שום כלל.
הערה: זהו משל למבנה, לא היתר. איסורי הלכה לעולם אינם “מתרופפים” דרך השראה פרטית; הם מוחלטים בתקופתנו. הנקודה היא להבין מדוע התורה מציבה גבולות: להבטיח שזרימת השפע מעניק החיים עוברת רק דרך ערוצים שהעולם יכול להכיל – בדיוק כפי שהפיזיקה מתירה רק את המעברים שהסימטריות מאפשרות.
ממדים מכווצים ושבירת סימטריה
לימוד קבלי זה מוצא מקבילה מדהימה בפיזיקה מודרנית. בתורת המיתרים ומודלים רב-ממדיים, ממדים נוספים מעבר לשלושת הממדים המרחביים המוכרים לנו נחשבים “מכווצים” – מקופלים כה הדוק עד שהם בלתי נראים בקנה מידה רגיל. ממדים נסתרים אלה משפיעים עמוקות על הפיזיקה שאנו צופים בה, אך נשארים בלתי נגישים למדידה ישירה.
בדומה לכך, בתורת השדה הקוונטי, סימטריות מסוימות קיימות באנרגיות גבוהות שנשברות באנרגיות נמוכות. תצורות שהיו מאוחדות והרמוניות במצבי אנרגיה גבוהה מתגלות כמצבים נפרדים, לעתים נראים כבלתי תואמים, באנרגיות נמוכות. התיאוריה האלקטרו-חלשה, למשל, מראה כיצד הכוחות האלקטרומגנטיים והחלשים – המאוחדים באנרגיות גבוהות – מופיעים ככוחות נפרדים בעולמנו היומיומי.
סיפור בנות לוט, כשנבחן דרך עדשה זו, מייצג מעין שבירת סימטריה או קריסת ממדים. מה שקיים כאחדות קדושה בממדים רוחניים גבוהים יותר (איחוד חכמה-מלכות) אינו יכול לשמור על צורתו כאשר “מושלך למטה” לתחום הפיזי שלנו ללא תנאים מתאימים. הוא קורס להתגלות מעוותת ועבריינית.
תנאי גבול: התגלות תורה ומשיחית
שני החריגים המוזכרים בדרך מצוותיך – התגלות סיני והעידן המשיחי – מייצגים רגעים שבהם “תנאי הגבול” של המציאות משתנים, מאפשרים ל”אחדויות רב-ממדיות” להתגלות בעולמנו ללא עיוות.
בפיזיקה, תנאי גבול קובעים כיצד מערכת מתנהגת. שנה את הגבולות, ומצבים שהיו בלתי אפשריים קודם הופכים לאפשריים. בסיני, הגבול בין התחומים הרוחניים והפיזיים הפך חדיר באופן חסר תקדים. חכמת ה׳ (חכמה) יכלה “לרדת” ולהתאחד עם הביטוי הפיזי (מלכות) ללא עיוות – מתגלה כתורה עצמה.
העתיד המשיחי מבטיח שינוי קבוע של תנאי גבול אלה. הרמב״ם מתאר עולם שבו חכמה אלוקית ממלאת את המציאות באופן טבעי כפי שמים ממלאים את הים – לא כהתגלות חיצונית הדורשת הכנה מיוחדת, אלא כקו הבסיס החדש של הקיום.
מעברי פאזה בתודעה ובקוסמוס
זה מקביל למה שפיזיקאים מכנים מעבר פאזה – שינוי יסודי בארגון של מערכת. מים וקרח הם אותו חומר, אך תכונותיהם שונות באופן דרמטי. מתחת ל-0°C, מולקולות המים ננעלות בסריג גבישי; מעליו, הן זורמות בחופשיות. החומר נשאר ללא שינוי, אך מצב הארגון שלו השתנה.
עולמנו הנוכחי קיים ב”פאזה” אחת שבה אחדויות מסוימות ברמה גבוהה אינן יכולות להתגלות באופן יציב – הן קורסות לצורות מעוותות (גילוי עריות). העידן המשיחי מייצג מעבר פאזה למצב ארגוני שונה של המציאות שבו אותן אחדויות יכולות להתקיים בגלוי ובהרמוניה.
בנות לוט, מבלי דעת, הפעילו תבנית השייכת לפאזה שונה של קיום. מעשיהן במערה – שנועדו לשמר חיים – שיקפו תבנית רב-ממדית אך התגלו בצורה מעוותת מכיוון שה”פאזה” הנוכחית של עולמנו אינה יכולה לתמוך בתצורה זו מבלי לקרוס.
תפילה: מנהור בין ממדים
עם זאת, המאור ושמש מגלה שאנו כן ניגשים לאחדות גבוהה זו – בתפילה, במיוחד בשבת. כיצד זה אפשרי אם עולמנו אינו יכול לתמוך בהתגלויות כאלה?
אנו מוצאים משל לכך במה שמכונה בתורת הקוונטים מנהור. במערכות קוונטיות, חלקיקים יכולים לעבור דרך מחסומי אנרגיה שהפיזיקה הקלאסית אומרת שאין ביכולתם לעבור. אין להם מספיק אנרגיה כדי “לטפס מעל” המחסום, אך הם מופיעים בצד השני – הם מנהרים דרכו.
תפילה, במיוחד תפילה עם רגש וכמיהה עמוקים (כוונה), מייצגת חוויית מנהור רוחנית. אין לנו את ה”אנרגיה” לשנות לחלוטין את מצב הפאזה של עולמנו – רק משיח יעשה זאת – אך דרך תפילה, אנו ניגשים רגעית לאחדות הרב-ממדית של חכמה-מלכות. אנו מנהרים דרך המחסום המפריד בדרך כלל בין עולמות רוחניים ופיזיים.
בשבת, מחסום זה נעשה דק יותר – הסתברות המנהור עולה. אנו ניגשים, בדרך מקודשת, לאותה תבנית שהתגלתה כעבירה במערת לוט.
מסגור מחדש של הנרטיב: התגלות במקום הלא נכון
לימודים מיסטיים אלה ממסגרים מחדש לחלוטין את סיפור הבנות. הן לא פשוט טעו בשיקול דעת; למעשה, התורה אינה מאפיינת זאת כטעות, והתלמוד מכנה זאת “עבירה לשם שמים”. ברמה עמוקה יותר, הן הפעילו – בממד הלא נכון, בזמן הלא נכון, ללא קידוש ראוי – תבנית המשקפת אחדות קוסמית אולטימטיבית.
פעולתן הייתה התגלות במקום הלא נכון – כמו ניסיון לכפות על ממד מכווץ להתרחב בעולם שעדיין אינו מוכן לכך, או ניסיון למעבר פאזה לפני שהמערכת הגיעה לטמפרטורה הקריטית.
זה מסביר מדוע צאצאיהן – מואב ועמון – יכלו בסופו של דבר להוליד את רות ונעמה, שנכנסו לשושלת הקדושה של דוד. התבנית עצמה לא הייתה מושחתת מטבעה; היא התגלתה בתחום הלא נכון. כאשר הובאה למסגרת הנכונה (גיור, שמירת תורה, שושלת משיחית), התבנית הבסיסית יכלה להתבטא באופן בונה.
סינתזה: אי-ודאות, ממדים נסתרים ותבניות גאולה
הניתוח שלנו פועל במספר רמות – בקבלה, כמו במדע, תבנית רב-ממדית אינה יכולה להתגלות כראוי בפאזת העולם הנוכחית שלנו ללא עיוות.
נקודות מבט אלה מתכנסות לאמת עמוקה: המציאות פועלת במספר רמות בו-זמנית. מה שנראה כעבירה בממד הפיזי עשוי לשקף תבנית קדושה בממד הרוחני. מה שנראה ודאי ממסגרת התייחסות אחת הוא אי-ודאי מאחרת. מה שאסור עכשיו עשוי להתגלות בעתיד המשיחי.
בנות לוט מזכירות לנו שאנו חיים בעולם של התגלות מוגבלת – מציאות עם ממדים מכווצים, סימטריות שבורות ואפשרויות תלויות-פאזה. משימתנו אינה לכפות התגלויות מוקדמות מדי, אלא לעבוד בתוך האילוצים והערוצים הנכונים. תפילה מנהרת דרך ממדים, התורה מספקת את תנאי הגבול להתגלות בטוחה, והעתיד המשיחי מבטיח מעבר פאזה כאשר כל האחדויות הנסתרות יוכלו סוף סוף להתגלות ללא עיוות.
עד אז, אנו מנווטים בענווה – מודעים לכך שהתמונה המלאה מתפרשת הרבה מעבר לתפיסתנו המיידית, שקיימות תבניות מסדר גבוה שאיננו יכולים עדיין לגשת אליהן בבטחה, ושאפילו טעויותינו עשויות לשאת בתוכן זרעי גאולה, הממתינים לתנאים הנכונים כדי לפרוח.
[1] קלונימוס קלמן אפשטיין. מאור ושמש. ברסלאו, 1842 (מהדורה ראשונה). ראה “השמטות” (השמטות), לפרשת וירא.
[2] רבי מנחם מנדל, הצמח צדק, דרך מצוותיך; ראה גם זוהר א’, קי ע”ב, סידור עם דא”ח קה ע”ב; ראה גם “פרשת לוט, מאת חיים גרשון” (13/11/2011) בכתובת https://web.archive.org/web/20111114075227/http://www.avakesh.com/chassidic_thought/ וכן רבי טוביה בולטון, וירא, תשס”ב (2001), Ohr Tmimim.org, https://web.archive.org/web/20071214230303/http:/www.ohrtmimim.org/Torah_Default.asp?id=423. אני אסיר תודה לחברי, ד”ר הווארד שילד, על שהפנה אותי לשני פוסטים אלה.
