הכוח החמישי – אפילוג

פוסט זה הוא המשך וסיום של הפוסט הקודם, הכוח החמישי.

מלבד הקשר לפרשת השבוע שעבר, וילך, יש גם קשר לעשרת ימי תשובה וליום כיפור.

כשמדובר בפיזיקה של כוחות יסודיים, ישנן שתי בעיות לא פתורות: (א) איחוד הכבידה עם שלושת הכוחות היסודיים האחרים (אלקטרומגנטי, חזק וחלש); ו-(ב) גילוי הכוח החמישי. שתי הבעיות קשורות לתשובה (תשובה), שבאה לידי ביטוי חד בעשרת ימי תשובה (עשרת ימי תשובה) וביום כיפור.

ראשית, המילה “תשובה” אינה מתכוונת ל”חרטה”, היא פירושה המילולי הוא “חזרה”. במסורת הקבלה, המילה תשובה נקראת כ”תשוב ה'” – חזרת האות “ה“. מדובר בחזרת האות ה האחרונה של שם ה’ המפורש, הטטרגרמטון (הוויה). אכן, מתוך ארבע האותיות של הטטרגרמטון – י-ה-ו-ה – שלוש הראשונות מרכיבות שם אלוהי נפרד, יהו (מבוטא בשפה המדוברת כקה). כך, ניתן לראות את הטטרגרמטון כשילוב של שם זה, קה, עם האות ה: יהו-ה. האות האחרונה ה מייצגת את השכינה (הנוכחות האלוהית). כאשר יהודי חוטא, הוא גורם לשכינה לצאת לגלות. במצב של גלות, האות האחרונה ה כביכול חסרה מהטטרגרמטון. לכן, התשובה נתפסת כחזרת האות האחרונה ה (שכינה) מהגלות ואיחודה מחדש עם שלוש האותיות האחרות של הטטרגרמטון: יהו<–ה.

כפי שאמרנו בפוסט הקודם, הכוח החמישי, האות האחרונה ה של הטטרגרמטון מייצגת את הכבידה. כוח זה נמצא ב”גלות” במובן שלא ניתן לאחד אותו עם שלושת הכוחות היסודיים האחרים. כך תהליך החזרת האות האחרונה ה לשלוש האותיות האחרות של הטטרגרמטון מקביל לחיפוש אחר איחוד הכבידה עם שלושת הכוחות היסודיים האחרים.

אם היינו מנסים לדלות תובנות כלשהן מהקבלה זו, הגימטריה (הערך המספרי) של האות ה – 5 – עשויה לרמוז לתיאוריה חמש-ממדית כמו תיאוריית קלוצה-קליין או המודל החמש-ממדי הפשוט שפיתחתי בתחילת שנות ה-70. תיאוריית קלוצה-קליין היא מקרה פרטי של תורת המיתרים, שהיא המועמדת הטובה ביותר כיום לתיאוריה של הכל.

בקנה מידה קוסמי, המצב הנוכחי של גלות מאופיין בכך שהשכינה נמצאת בגלות. במסורת הקבלית, הגאולה המשיחית מסמלת את חזרת השכינה מהגלות. מכך ניתן להסיק שהכבידה תאוחד עם שלושת הכוחות האחרים בתיאוריה של הכל לפני בואו של המשיח.

הכוח החמישי ההיפותטי, מצד שני, עדיין לא התגלה. ניתן לומר שהוא נמצא במצב נסתר. מכיוון שהוא מקביל לקוצו של היוד, ניתן לראותו כקשור ליחידה – ה”רמה” החמישית של הנשמה.

בקבלת האר”י, ישנם ארבעה עולמות עיקריים. הם (בסדר יורד): אצילות (עולם האצילות), בריאה (עולם הבריאה), יצירה (עולם היצירה) ועשייה (עולם העשייה). הם מקבילים לארבע האותיות של הטטרגרמטון.

ישנן ארבע נשמות, או ארבע רמות של נשמה אלוהית (בסדר עולה): נפש (נשמה חיה), רוח (רוח), נשמה (נשמה, נשמת חיים) וחיה (כוח חיים). גם הן מקבילות לארבע האותיות של הטטרגרמטון חיה (י), נשמה (ה), רוח (ו) ונפש (ה).

ישנה גם ה”רמה” החמישית של הנשמה – יחידה (אחדות, אחדות, ייחודיות). זוהי מהות הנשמה האלוהית (פינטלע ייד) שתמיד מחוברת לאלוקים. יחידה מקבילה לקוצו של היוד בטטרגרמטון. באופן דומה ישנם עולמות שהם מעל ארבעת העולמות המנויים לעיל המקבילים לקוצו של היוד. הם מזוהים במקורות קבליים שונים ככתר (כתר) או אדם קדמון (האדם הקדמון). הפרצוף של אריך אנפין שהאר”י מקשר לספר הראשון של התורה – בראשית – הוא אחד משני הפרצופים של הכתר.

נוכל לסכם את כל אלה בטבלה הבאה:

בדרך כלל, רמת היחידה נסתרת ומתגלה רק במהלך התפילה החמישית של יום כיפור – נעילה – כאשר החוזרים בתשובה מגיעים לשיא התשובה. אם הכוח החמישי קשור לרמה החמישית של הנשמה, אין זה פלא שהוא נשאר נסתר מהניסיונאים המחפשים אותו.

שוב, אם היינו מנסים לדלות תובנות כלשהן מהקבלה זו, נראה שהיא תומכת בתיאוריית הקווינטסנס של הכוח החמישי. בקבלה, ארבעת היסודות מקבילים לארבע האותיות של הטטרגרמטון (י-ה-ו-ה): אש (אש) – י, מים (מים) – ה, אוויר (רוח) – ו ועפר (עפר) – ה. עם זאת, ליוונים הקדמונים, בנוסף לארבעת היסודות, היה יסוד חמישי קווינטה אסנציאליס. יסוד זה נחשב על ידי הפילוסופים היוונים כמהות של ארבעת היסודות האחרים. נראה לי שהיסוד החמישי הזה מקביל במחשבה היהודית לנשמה החמישית – יחידה – שנחשבת למהות של כל הרמות האחרות של הנשמה האלוהית.

כפי שהסביר הרבי מליובאוויטש במאמר, על מהות החסידות, רמת המשיח היא רמת היחידה. רק עם בואו של המשיח, היחידה האוניברסלית של הנשמה הקולקטיבית של עם ישראל – כנסת ישראל – תתגלה. כאשר הכוח החמישי יתגלה, נדע – המשיח קרוב!