מבוא
מאמר זה הוא המשך ל-"בראשית: היקום הבינארי א'". החלק הראשון חקר את האידיאל של היקום הבינארי הנרמז באות הראשונה של התורה - האות בי"ת (ב). חקרנו כיצד הדואליות הקדומה של מטי ולא מטי ("לגעת ולא לגעת"), כלומר, הדואליות של האצלה וצמצום האור דרך הצמצום (הצמצום הקדמון), מתגלה במימדים רבים של הקיום. בחנו את יחסי הבורא-בריאה, את טבע הזמן, ואת הפרדוקסים הטבועים בתכונות האלוקיות, המראים כיצד דואליות זו נובעת מהאחדות האלוקית המוחלטת. בחלק זה, נתמקד בהיבט אחד של הדואליות: תוכנה לעומת חומרה.
הבעיה הקשה של היקום הבינארי
ההצעה שהיקום הוא קוד בינארי מציגה בעיה יסודית: קוד מייצג תוכנה שדורשת חומרה כדי להפעיל אותה. אם היקום הוא התוכנה, היכן החומרה שמריצה אותו? נקרא לזה “הבעיה הקשה של היקום הבינארי”. יש הטוענים שהחומרה נוצרת מהתוכנה כתוצר לוואי של תהליכים חישוביים. אולם, תשובה זו היא מעגלית מכיוון שהקוד ש”מחשב” את החומרה היה זקוק בעצמו לחומרה כדי להיות מחושב. רעיון אחר הוא שהמרחב-זמן משמש כחומרה. גם רעיון זה נכשל מאותה סיבה – אם המרחב-זמן נוצר מקוד בינארי, עדיין תידרש חומרה להריץ את הקוד הזה. נראה שהדואליות של תוכנה-חומרה היא אחת מהדואליות היסודיות של הבריאה, בדומה לדואליות הקבלית של אור וכלים או לדואליזם הקרטזיאני של גוף ונפש.
מהם מלאכים?
אולי התורה מספקת רמז לפתרון חידה זו. הדואליות של תוכנה-חומרה עשויה להיות נרמזת דרך הדואליות של אור ומלאכים. לעתים קרובות יש לנו תפיסה פרימיטיבית של מלאכים כיצורים מכונפים, בהשפעת האיקונוגרפיה הנוצרית – דבר האסור בתכלית ביהדות. במחשבה היהודית, לעומת זאת, מלאכים הם ישויות רוחניות המסננות את האור היוצר (אור אין סוף). כפי שאומר הזוהר:
מתוך הסתר הנסתר נובעים עולמות על עולמות, וצבאות על צבאות של מלאכים מופיעים, כל אחד לפי מינו. הם מקבלים את הארתם מאותה הארה עליונה ומעבירים אותה למטה, כל אחד לפי מידתו ויכולתו, כדי שכל הקיום יוכל להתקיים. (הזוהר, ב:מג א, תרגום מט)
הבריאה נתפסת כתהליך שלילי של הסתרה, שבו האור האלוקי האינסופי מצטמצם, מוסתר ומסונן בהדרגה עד שהוא מאבד את זוהרו המסנוור ויכול להיספג בעולם הפיזי מבלי לבטל אותו. אנו קוראים בזוהר:
נפרש מסך, וממנו זרח אור מעומעם… העולמות מתקיימים באמצעות אור מופחת זה, כי אילו היו מקבלים את ההארה העליונה ללא הפחתה, לא היו יכולים לשאת זאת. (זוהר, א:יט ב)
הניאו-אפלטוניסטים היהודים, כמו אבן גבירול (אביצברון) מסכימים:
הוא [הבורא] נסתר מעוצמת בהירותו… וממקור נסתר זה נובעות האצלות, כל אחת נסתרת יותר מקודמתה, המאפשרות לעולם לקבל ממנו. (אבן גבירול, המאה ה-11)
רעיון זה מהדהד בספרות החסידית. רבי דב בער, המגיד ממזריטש, קובע שהכל קיים רק מפני שהאור האינסופי מוסתר בהדרגה, שלב אחר שלב. אם היה מוסר המסך, היו העולמות נעלמים כאילו לא היו מעולם. (רבי דב בער, המגיד ממזריטש) תניא, תורה אור, וליקוטי תורה מאת אדמו”ר הזקן (רבי שניאור זלמן מלאדי) והאדמו”רים המאוחרים של חב”ד מרחיבים בנושא ההסתרה ההדרגתית של האור האלוקי.
מושג הצמצום, ההתכווצות הקדמונית, הוצג ופותח על ידי האר”י והוסבר על ידי תלמידו, רבי חיים ויטאל, שכותב:
כאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות ולהאציל את האצילות… הוא “צמצם” את האור ההוא והרחיקו לצדדים סביב אותה נקודה אמצעית, משאיר חלל ריק וחלול. (ויטאל, חיים, היכל א”ק, דרוש א)
לאחר הצמצום הקדמון – הצמצום – חלק גדול ממשימת סינון האור נופל על המלאכים. מלאכים עליונים סופגים את האור היוצר העז (אור אין סוף), ומאפשרים רק לאור מופחת מאוד לעבור למלאכים התחתונים. מלאכים תחתונים אלה, בתורם, סופגים את האור שהם מקבלים ומעבירים אור מופחת עוד יותר, וכן הלאה. אדמו”ר הזקן מרחיב עוד בעניין זה:
אילו הייתה נמשכת השפעה כלשהי מהארה זו לעולמות כדי שיתקיימו כפי שהם עתה, הם היו מתעלים ומתבטלים לגמרי במקורם. לכן, חייב להיות צמצום גדול ועצום, אינסופי ללא קץ, עד שקרן אור מופחתת זו, שהופחתה דרך צמצומים רבים, תוכל להתלבש בתוך העולמות מבלי שיתבטלו מקיומם. (שניאור זלמן מלאדי, רבי, שער היחוד והאמונה, פרק ג, 1796)
באופן מטאפורי, האור הוא מזונם של המלאכים, אותו הם סופגים, מעכלים ומפרישים. הפרשות המלאכים העליונים הופכות למזונם של המלאכים התחתונים. כפי שחסידים מעירים בהומור שהעולם הפיזי הוא ערימת צואה של המלאכים הנמוכים ביותר.
מטאפורה נעימה יותר היא לחשוב על מלאך כמסנן זכוכית צבעוני – הוא מאפשר לחלק מהאור לעבור תוך כדי ספיגת אורכי גל אחרים. מנגנון זה ממחיש כיצד ריבוי העולם נובע מהאחדות הפשוטה של הבורא: אותו אור לבן מופיע בצבעים שונים לאחר מעבר דרך מסננים צבעוניים שונים, אשר בנרטיב המקראי נקראים מלאכים.
מלאכים כטרנזיסטורים
אני מציע מטאפורה מודרנית: מלאך כמערכת עיבוד מידע.[1] הוא מקבל מידע (האור המקורי), מעבד אותו, ומוציא את המידע המעובד למלאכים אחרים – מערכות עיבוד מידע אחרות. תהליך חוזר זה נמשך עד שהמידע הופך גס כל כך שהמציאות הפיזית נוצרת ממנו, בהד לרעיון של ג’ון וילר “it from bit”.
בתחום המחשוב, יחידות הבסיס של החומרה הן טרנזיסטורים – התקנים אלקטרוניים שיכולים להתקיים באחד משני מצבים: אפס או אחד. טרנזיסטור פועל כמתג הנשלט על ידי מתח קטן המופעל על השער שלו. כאשר מתח השער נמוך, הטרנזיסטור “כבוי”, זרם מועט מאוד זורם בין מסופי המקור והניקוז שלו, המייצג “0” לוגי. כאשר מתח השער גבוה, הטרנזיסטור “נדלק”, מאפשר זרימת זרם משמעותית, המייצג “1” לוגי. על ידי שליטה במתח המופעל על השער, אנו יכולים להחליף את הטרנזיסטור בין מצבי “כבוי” ו”דלוק”, המקודדים ספרות בינאריות.
מלאכים פועלים באופן דומה – חלקם מעבירים יותר אור אלוקי, בעוד אחרים מעבירים מעט מאוד. אותם מלאכים המאפשרים למרבית האור לעבור מייצגים “1” לוגי, בעוד אלה המסננים את רוב האור, ומאפשרים העברה מינימלית, מייצגים “0” לוגי. לכן, ניתן לראות מלאכים כאלגוריה לטרנזיסטורים במודל החישובי הקוסמי הזה.
אנלוגיה זו יכולה להיות מועשרת עוד יותר בהתחשב בחזון הנבואי של יחזקאל במעשה מרכבה (“מעשה המרכבה”), שם הוא מתאר מלאכים הנעים בתנועה של “רצוא ושוב” (רצוא ושוב). שני מצבים אלה יכולים להיות מקודדים כאפס ואחד. “רצוא” (רצוא) מסמל את הביטול העצמי (ביטול) של המלאך, השואף להיספג בחזרה במקורו האלוקי – מצב שאנו יכולים לסמן כ-“0” בשל שלילת העצמי שלו. “שוב” (שוב) מסמל את הכרת המלאך בשליחותו ומטרתו, מחבק את ייחודיותו למילוי רצון ה’ – מצב שאנו יכולים לסמן כ-“1”. בדרך זו, מלאכים מגלמים את המצבים הבינאריים של טרנזיסטורים, מחליפים בין ביטול עצמי לפעולה מכוונת.
טרנזיסטורים משולבים ליצירת שערים לוגיים, המבצעים פעולות לוגיות בסיסיות כמו AND, OR, XOR (או בלעדי), ו-NOT. ישנם שבעה שערים לוגיים נפרדים:
- שער AND: מוציא 1 רק אם כל הקלטים הם 1.
- שער OR: מוציא 1 אם לפחות קלט אחד הוא 1.
- שער NOT (מהפך): הופך את הקלט.
- שער NAND: ההפך מ-AND. מוציא 0 רק אם כל הקלטים הם 1.
- שער NOR: ההפך מ-OR. מוציא 0 אם לפחות קלט אחד הוא 1.
- שער XOR: מוציא 1 אם מספר אי-זוגי של קלטים הוא 1.
- שער XNOR: מוציא 1 אם מספר זוגי של קלטים הוא 1.
המספר שבע, כמובן, הוא בעל משמעות רבה ביהדות. לדוגמה, ישנם שבעה “רקיעים”. בעזרת המטאפורה שלנו, אולי נוכל לדמיין רקיעים אלה כשבעה סידורים לוגיים של מלאכים.
שערים לוגיים אלה הם אבני הבניין של פעולות אריתמטיות מורכבות יותר כמו חיבור וחיסור. אנו יוצרים מעבד על ידי שילוב מיליונים – או אפילו מיליארדים – של טרנזיסטורים על שבב, המאפשרים חישובים מורכבים וביצוע תוכניות מחשב מתוחכמות.
באנלוגיה שלנו, קבוצות של מלאכים יכולות להיות משולבות לשערים לוגיים המבצעים את פעולות הלוגיקה הבסיסיות הללו. המוני המלאכים האינסופיים מהווים מחשב-על שמימי המחשב את ה”קוד” האלוקי (האור היוצר) כדי ליצור את היקום הבינארי. כפי שכתוב:
הוא אמר: “ה’ מסיני בא וזרח משעיר למו; הופיע מהר פארן, ואתה מרבבות קודש [מלאכים], מימינו אש דת למו.” (דברים לג:ב)
רכב אלוקים רבותיים אלפי שנאן… (תהילים סח:יז)
נהר די-נור נגד ונפק מן קדמוהי; אלף אלפים ישמשוניה, ורבו רבבן קדמוהי יקומון. (דניאל ז:י)
היש מספר לגדודיו [יצורים מלאכיים]? (איוב כה:ג)
ברכו ה’ מלאכיו, גיבורי כוח עושי דברו, לשמוע בקול דברו! ברכו ה’ כל צבאיו, משרתיו עושי רצונו. (תהילים קג:כ-כא)
פסוקים אלה מדגישים את המספר העצום של מלאכים ה”עושים דברו”, “שומעים בקול דברו”, ו”עושים רצונו”. כאשר הקב”ה מורה למלאכים מסוימים להעביר את רוב האור, הם מצייתים לרצונו ועושים זאת, מקבלים את הערך הלוגי “1”. כאשר הוא מצווה על מלאכים אחרים לסנן את רוב האור, הם מבצעים את דברו בהתאם, מקבלים את הערך הלוגי “0”. כך, הבורא משלב רבבות מלאכים לשערים לוגיים ומעבדים המבצעים פעולות לוגיות וחישובים.
המילה העברית למלאך, “מלאך” (מַלְאָךְ), משמעותה המילולית היא “שליח”. אטימולוגיה זו היא בעלת משמעות עמוקה בהקשר המטאפורה שלנו, שבה מלאכים מדומים לטרנזיסטורים, שערים לוגיים, או מעבדים במסגרת חישובית קוסמית. ראיית מלאכים כשליחים מעשירה את האנלוגיה על ידי הדגשת תפקידם בהעברת ועיבוד מידע אלוקי – האור היוצר של האינסוף, “אור אין סוף“.
טרנזיסטור במעגלים אלקטרוניים משמש כרכיב יסודי השולט בזרימת הזרם החשמלי, ומתפקד ביעילות כמתג או מגבר. הוא מקבל אות כניסה, מעבד אותו על ידי אפשור או הגבלת זרימת הזרם, ומפיק אות פלט. זה משקף את תפקידו של שליח המקבל הודעה, מפרש או משנה אותה לפי הוראות, ומעביר אותה לנמען הבא.
- קבלת המסר: הטרנזיסטור מקבל מתח או זרם כניסה בדומה למלאך המקבל אור או פקודה אלוהית.
- עיבוד המסר: הטרנזיסטור מעבד את אות הכניסה על ידי החלפת מצבים (פתוח/סגור). באופן דומה, המלאך מעבד את האור האלוהי, אולי מסנן, מסווג או ממתן אותו.
- העברת המסר: הטרנזיסטור מוציא אות לרכיב הבא במעגל. כשליח, המלאך מעביר את השפע האלוהי המעובד (שפע) לרמה הבאה של הבריאה.
שערים לוגיים הם צירופים של טרנזיסטורים המבצעים פונקציות לוגיות בסיסיות, כגון פעולות AND, OR, XOR, ו-NOT. הם מקבלים קלט בינארי אחד או יותר ומפיקים פלט בינארי יחיד על בסיס כללים לוגיים. בתפקיד זה, שערים לוגיים פועלים כשליחים המעבירים מידע ומקבלים החלטות או ביצוע שינויים על בסיס עקרונות מוגדרים מראש.
כפי שתפקידו העיקרי של שליח הוא להעביר הודעות, טרנזיסטורים ושערים לוגיים מעבירים אותות חשמליים, מאפשרים תקשורת בתוך מעגל. מלאכים מעבירים את הרצון האלוהי, מעבירים את האנרגיה היצירתית מעולמות עליונים לתחתונים. שליחים עשויים להזדקק לפרש או להתאים את המסר בהתאם להקשר – שערים לוגיים מעבדים קלטים כדי להפיק את הפלט הרצוי. מלאכים ממתנים את האור האלוהי, מסננים ומתאימים אותו כך שניתן יהיה לקבלו מבלי להציף את העולמות התחתונים. במערכות מורכבות, הודעות עוברות לעתים קרובות דרך מספר מתווכים.
באופן דומה, אותות חשמליים עוברים דרך שכבות של טרנזיסטורים ושערים לוגיים. מלאכים קיימים בסדר היררכי, כאשר מלאכים גבוהים יותר מעבירים היבטים מזוקקים של האור האלוהי למלאכים נמוכים יותר. שליח מבצע בנאמנות את הוראות השולח. טרנזיסטורים ושערים לוגיים פועלים בהתאם לחוקים פיזיקליים ופונקציות מתוכננות, מבצעים את ה”פקודות” של המערכת האלקטרונית. מלאכים מצייתים למצוות האלוהיות ללא סטייה, כפי שמודגש בתהילים: “ברכו ה’ מלאכיו גיבורי כוח עושי דברו לשמוע בקול דברו!” (תהילים, קג:כ).
זרימת המידע חיונית הן למערכות חישוביות והן להתפתחות הבריאה. במחשבים, זרימה זו מנוהלת על ידי רכיבי חומרה. במובן הקוסמי, מלאכים מנהלים את זרימת המידע האלוהי, מאפשרים את המעבר מפוטנציאל אינסופי למציאות סופית.
בפרשת השבוע הנוכחית, פרשת ויצא, יעקב חולם על סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ומלאכי אלוהים עולים ויורדים בו:
ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו. (בראשית כח:יב)
הסולם בחלומו של יעקב יכול להיראות כייצוג סמלי של ערוץ תקשורת או צינור בין העולמות הפיזי והרוחני. הסולם מחבר בין הארץ (העולם הפיזי) והשמים (העולם הרוחני), בדומה לאפיק נתונים או קו תקשורת במערכת מחשב המחבר בין רמות פעולה שונות. תנועת המלאכים למעלה ולמטה בסולם מייצגת את זרימת המידע הדו-כיוונית. מלאכים עולים נושאים מידע או “בקשות” מהעולם הפיזי לעולם הרוחני, בדומה לאופן שבו אותות קלט או נתונים נשלחים מרכיבים ברמה נמוכה ליחידות עיבוד ברמה גבוהה יותר במחשב. מלאכים יורדים מביאים תגובות אלוהיות, פקודות, או מידע מעובד מהעולם הרוחני לעולם הפיזי, בדומה לאותות פלט או הוראות מבוצעות הנשלחות מהמעבד לביצוע משימות במערכת. המלאכים העולים והיורדים מסמלים את עיבוד המידע. כפי שטרנזיסטורים מחליפים מצבים כדי לעבד נתונים בינאריים, מלאכים מאפשרים את השינוי וההעברה של אנרגיה אלוהית. ירידת המלאכים יכולה להידמות לביצוע הוראות מעובדות המובילות לפעולות בעולם הפיזי.
הסולם מייצג את האופי ההיררכי של התקשורת הקוסמית, כאשר מלאכים משמשים כמתווכים ברמות שונות, בדומה מאוד לאופן שבו אותות עוברים דרך שכבות חומרה ותוכנה שונות. הסולם גם מסמל את הממשק שבו העולמות הרוחני והפיזי מתקשרים, כאשר מלאכים מבטיחים העברה חלקה של מידע – בדומה מאוד לאופן שבו אפיקים ונתיבים בארכיטקטורת מחשב מחברים רכיבים שונים. הסולם מגשר על הדואליות של שמים וארץ, רוח וחומר, תוכנה וחומרה. הליכה למעלה ולמטה בסולם דורשת לקיחת צעד אחד בכל פעם. כל שלב בסולם יעקב הוא סמלי לצעד הבודד בפעולות של מיקרו-מעבד, המשקף את האופי האלגוריתמי של הקוד.
הסולם בחלומו של יעקב עמד על הקרקע. על פי המדרש, היו לו ארבעה שלבים, המקבילים לארבעת העולמות של סדר השתלשלות (“סדר שרשרתי” [של הבריאה]). מעניין, שליחידת עיבוד מרכזית (CPU) של מחשב יש גם כן מבנה של 1 + 4:
שכבה פיזית: זוהי הרמה הנמוכה ביותר, המורכבת מטרנזיסטורים ורכיבים אלקטרוניים אחרים. כאן פועלים האותות החשמליים והשערים הלוגיים בפועל. שכבה זו מקבילה מטאפורית לקרקע עליה עמד סולם יעקב.
שכבת שער לוגי: שכבה זו בנויה על השכבה הפיזית ומורכבת משערים לוגיים כמו AND, OR, NOT, ואחרים. שערים אלה מבצעים פעולות לוגיות בסיסיות. באופן מטאפורי, זהו השלב הראשון בסולם יעקב.
שכבת יחידת בקרה: שכבה זו שולטת בפעולה הכוללת של ה-CPU, מאחזרת הוראות מהזיכרון, מפענחת אותן ומבצעת אותן. באופן מטאפורי, זהו השלב השני בסולם יעקב.
שכבת יחידה אריתמטית לוגית (ALU): שכבה זו מבצעת פעולות אריתמטיות ולוגיות על נתונים, כגון חיבור, חיסור, כפל, חילוק ופעולות ביטיות. באופן מטאפורי, זהו השלב השלישי בסולם יעקב.
שכבת רגיסטרים: שכבה זו מורכבת ממערך של מיקומי אחסון מהירים בתוך ה-CPU, המשמשים לאחסון נתונים באופן זמני במהלך חישובים. באופן מטאפורי, זהו השלב הרביעי בסולם יעקב.
הרמה הפיזית מקבילה לאדמה עליה עמד הסולם. השכבות הגבוהות יותר של ארכיטקטורת החומרה – שכבת השער הלוגי, שכבת הבקרה, שכבה אריתמטית, שכבת הרגיסטרים – מקבילות לארבעת השלבים של סולם יעקב.
במסגרת מטאפורית זו, המחשב-העל האלוהי פועל באמצעות הפעולות הקולקטיביות של מלאכים המתפקדים כטרנזיסטורים ושערים לוגיים. חישוב שמימי זה מעבד את הקוד הבינארי הבסיסי שעומד בבסיס היקום, מגשר על הפער בין המטאפיזי לפיזי. אולי כך מבוצע ה”קוד” של הבריאה, כאשר מלאכים משמשים כחומרה המריצה את התוכנה הקוסמית, ומגלמים את המציאות הפיזית שאנו חווים.
[1] ראה את הפוסט שלי, “תיבת נח – שלוש שכבות של מציאות.” QuantumTorah.com (https://quantumtorah.com/noahs-ark-three-layers-of-reality), 28 באוקטובר, 2020, אוחזר ב-5 בדצמבר, 2024.
