בפרשת התורה הזו, דברים (דברים א-ג), משה נזכר במסעות במדבר סיני כאשר ה’ אמר לו:
אַל-תָּצַר אֶת-מוֹאָב, וְאַל-תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה: כִּי לֹא-אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה. (דברים ב:ט)
כדי להבין זאת בהקשר, הבה נזכור את ברית בין הבתרים (או ברית החלקים, בעברית ברית בין הבתרים), כאשר ה’ הבטיח לאברהם:
בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם–בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי. וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים. וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי. (בראשית ט”ו:י”ט-כ”א)
הפרשן המקראי מימי הביניים, רבי שלמה יצחקי, הידוע בראשי התיבות שלו, רש”י, מסביר ש”עשר אומות יש כאן, ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה אדום ומואב ועמון, והם קיני קנזי וקדמוני, עתידים להיות ירושה לעתיד”. במילים אחרות, שלוש הארצות הללו לא נועדו להיכבש על ידי משה, יהושע והדורות שמיד אחריהם, אלא נשארו כגבול האחרון שייכבש בימות המשיח על ידי המשיח.
ברמה הרוחנית, פילוסופיית חב”ד מסבירה את עשרת העמים הללו כמטאפורה לעשר היכולות של הנשמה – שבעה עמים המקבילים לשבע התכונות הרגשיות ושלושת העמים המקבילים לשלוש היכולות השכליות: חכמה, בינה ודעת. האדמו”ר השני של חב”ד, האדמו”ר האמצעי, הסביר שבעידן הנוכחי, משימתנו היא לכבוש ולהביא אלוקות לרגשות שלנו; ואילו בעידן המשיחי, משימתנו תהיה להביא אלוקות לשכל.
בימות המשיח, נעסוק בעבודה השכלית של הבנת האלוקות, כפי שכתוב:
כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, לָדַעַת אֶת-כְּבוֹד יְהוָה, כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים.
חבקוק ב:י”ד
סביר להניח שעיסוק בנושאים אלה עשוי לזרז את בוא העידן המשיחי. אכן, הפילוסופיה החסידית של חב”ד – ראשי תיבות של חכמה, בינה ודעת – היא טעימה מוקדמת מהעיסוקים השכליים של העידן המשיחי, כפי שהסביר הרבי מליובאוויטש במכתבו הפומבי שפורסם ביום ה-3 של חג הסוכות בשנת 1990 (תש”ן). (ראה גם חומש גוטניק, דברים, עמ’ 17.)
רעיון זה הורחב עוד יותר על ידי הרבי בהקשר לסיפור גיורו של יתרו (יתרו), שידיעותיו הקיפו את כל גוף הידע החילוני של זמנו. גיורו ליהדות, אשר החדיר אלוקות לידע זה, נתפס, במובן מסוים, כתנאי מקדים למתן תורה בסיני. באופן דומה, כעת, מסביר הרבי, ההתכנסות של ידע תורני עם מדע היא, במובן מסוים, תנאי מקדים להתגלות המשיח. ראה עוד על כך בפוסט הקודם שלי, התכנסות של מדע ותורה.
