סיפור הסוטה, אישה החשודה בניאוף, מטריד במבט ראשון. מדוע אישה תהיה נתונה להשפלה כזו? הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מנדל שניאורסון, מציין שלהיפך, סיפור הסוטה הוא סיפור של אהבה אינסופית של הבורא לעמו. למרות האיסור המקראי החמור למחוק את שם ה’, כדי לזכות את האישה שנחשדה בטעות, ה’ מתיר ואף מצווה למחוק את שמו הקדוש על ידי המסת הפסוקים הכתובים על קלף במים שהאישה תשתה כדי לטהר את שמה. כל עוד אישה חשודה בבגידה, היא אינה יכולה להיות אינטימית עם בעלה. נדרשת התערבות א-לוהית, שבה ה’ מקריב את כבודו בהתירו למחוק את שמו הקדוש, כדי להשיב את שלום הבית – השלום והאהבה בין בעל לאשתו.
בבלוג הקודם בנושא זה, סוטה – החשודה בניאוף כחתול שרדינגר, פירשנו את סיפור הסוטה כסיפור של הסתבכות כפולה אסורה וסופרפוזיציה קוונטית. כמו חתול שרדינגר הכלוא בקופסה סגורה שתקוע במצב מעורפל של סופרפוזיציה של להיות מת וחי בו-זמנית, כך גם אישה, שבטיפשותה התייחדה עם גבר אחר בחדר סגור, ועוררה חשדות לבגידה, נתקעת במצב של סופרפוזיציה של שני מצבים—חפה מפשע ואשמה. אם אכן ביצעה ניאוף, היא הסתבכה באופן אסור עם גבר שאינו בעלה. אישה נשואה יכולה להיות מסובכת רק עם בעלה. הסתבכות כפולה אסורה לא רק על פי מכניקת הקוונטים, אלא גם על פי התורה. זהו מקרה פרטי של הדיבר השני – לא יהיה לך אלוהים אחרים!
כאשר חתול מסכן תקוע במצב של סופרפוזיציה, יש פתרון פשוט—לפתוח את הקופסה ולהסתכל פנימה. פעולת התצפית קורסת את פונקציית הגל של החתול ומסירה את העמימות—החתול יימצא או מת או חי. לצערנו, אפשרות זו אינה זמינה כאן. האישה התייחדה בחדר סגור עם גבר אחר ולא היו עדים שיעידו על מעשה הניאוף הנטען או על חפותה, אף אחד שיקרוס את פונקציית הגל של האישה. היא תקועה! ואנחנו תקועים גם כן, כי איננו יכולים להרשות למצב בלתי נסבל זה להימשך. לכן הכהן הולך כל כך רחוק בניסיון לשכנע את האישה להגיע לעסקת טיעון—היא תאבד את כתובתה (פיצוי כספי במקרה של גירושין), אך תינצל מעונש מוות ותשוחרר. אבל מה אם האישה מסרבת להודות באשמתה? מה אם היא באמת חפה מפשע ואינה רוצה להעיד עדות שקר נגד עצמה? היא אולי יודעת שהיא חפה מפשע אבל שאר העולם לא. האם היא תישאר לנצח תקועה במצב מעורפל זה של סופרפוזיציה?
תופעת קריסת פונקציית הגל היא תעלומה בפיזיקה קוונטית. איש אינו מבין בדיוק איך ולמה זה קורה—אנחנו פשוט יודעים שזה קורה. לפי ג’ון פון ניומן, חתן פרס נובל, יוג’ין פול ויגנר, ג’ון ארצ’יבלד וילר, ופיזיקאים דגולים אחרים, שכולם מילאו תפקיד מכריע בפיתוח הפיזיקה הקוונטית, נדרש צופה אנושי מודע (בעל דעת) כדי לקרוס את פונקציית הגל. עולה שאלה מעניינת—האם ה’ יכול לקרוס את פונקציית הגל? אחרי הכל, ה’ היודע-כל בוודאי יודע אם החתול באמת מת או חי! שאלה זו נותרת ללא מענה בפיזיקה קוונטית.
ישנה שאלה קשורה בתיאולוגיה היהודית—פרדוקס חופש הבחירה וידיעת ה’. אם ה’ יודע את העתיד (כי, כבורא הזמן, הוא מתעלה מעל הזמן) וידיעתו מוחלטת (במילותיו של הרמב”ם, ה’ הוא היודע, הידוע והדעת—הכל באחד, כי הוא יודע הכל על ידי ידיעת עצמו), אז איך יתכן שיש לנו בחירה חופשית? אם איננו יכולים להוכיח שה’ “טועה”, אנחנו מחויבים לעשות מה שהוא יודע שנעשה! פרדוקס זה מוסבר בפילוסופיה החסידית של חב”ד במונחים של הדעת העליונה (דעת עליון) והדעת התחתונה (דעת תחתון). אכן, ה’ יודע את העתיד, וידיעתו (דעת עליון) מוחלטת. אולם, זה לא משפיע עלינו. הדעת התחתונה (דעת תחתון—הידיעה האנושית שלנו) והדעת העליונה (דעת עליון—ידיעת ה’) קיימות ביקומים מקבילים, כביכול. לכן, ידיעת ה’ אינה משפיעה על בחירתנו החופשית. (כפי שאתם רואים, תורת היקומים המקבילים לא הומצאה על ידי יו אוורט, שכן היא נדונה בהרחבה בקבלה וחסידות.) שני היקומים המקבילים אינם יכולים להצטלב. כך ה’ ברא את העולם—זהו חוק יסודי של היקום שלנו.
יש יוצא מן הכלל אחד לחוק זה, עם זאת. יש רק מצב אחד, שבו ה’ מוכן לשבור את חוק היסוד שלו ולתת לידיעתו העליונה להיוודע כאן למטה – זהו מצב שבו אישה אומללה תקועה במצב של סופרפוזיציה. אין עדים שיקרסו את פונקציית הגל של הסוטה כדי לחלץ אותה ממצב בלתי נסבל של סופרפוזיציה. ה’ צועד קדימה וקורס את פונקציית הגל שלה. הנס שלו הוא דרכו להעיד על חפותה או אשמתה של האישה. זוהי ההזדמנות היחידה שבה ה’ מוכן להפר את חוקי הפיזיקה, למעשה את חוקי הבריאה, ולקרוס את פונקציית הגל. הוא מוכן לשבור את סדר היקום כדי להציל אישה אחת מסכנה! האם יכול להיות מעשה גדול יותר של אהבה לעמו מזה? וה’ יודע איך לקרוס את פונקציית הגל בדרך הנכונה – הזיכוי בא עם ברכת ילדים ולידה קלה!
אולי זו הסיבה שרבי חיים ויטאל בשער הגלגולים שלו (שער גלגולים ל”ג:ג) מסביר את הפסוק “אם ראה תראה בעני אמתך” (שמואל א’, א:יא) כאולטימטום של חנה. כאשר חנה מתחננת לה’ לילדים, היא אומרת, כביכול, “אם לא תיתן לי ילדים, אשים את עצמי במצב של סוטה, ואז תצטרך לבוא ולהעיד על חפותי ולברך אותי בילדים. זה עבד—חנה ילדה בן שקראה לו שמואל (שמואל), שגדל להיות אחד מגדולי הנביאים בישראל.
אהבת ה’ ל”כלתו” —עם ישראל—הולכת הרבה מעבר לנכונותו להקריב את כבודו בהתירו למחוק את שמו הקדוש. כדי להציל אישה מסכנה אחת, שבטיפשותה שמה את עצמה במצב מסוכן, הבורא מוכן לחצות יקומים מקבילים כדי לקרוס את פונקציית הגל שלה, תוך הפרת הסדר הקדמון של הבריאה. זוהי אכן אהבה א-לוהית!
