מבוא
בהתבסס על הפרשנות שלנו לארבעת היסודות הקלאסיים כשלבי התפתחות בהיווצרות המציאות הפיזיקלית, אנו מוצאים הקבלה יוצאת דופן בקוסמולוגיה המודרנית. ניתן לחלק את שלבי המפץ הגדול והמודל האינפלציוני הבא של היקום לארבע תקופות נפרדות המתאימות לארבע אותיות השם המפורש, לארבעת היסודות הקלאסיים ולארבעת העולמות של סדר השתלשלות. התאמה זו ממחישה את האוניברסליות של שלבי ההתפתחות הללו הן בתחום הרוחני והן בתחום הפיזיקלי.
ארבע התקופות הקוסמולוגיות
- תקופת פלאנק — יוד (י) — אש
תקופה זו מתאימה לאות יוד בשם המפורש—האות הקטנה ביותר באלפבית העברי, שהיא בעצם נקודה, המסמלת את הסינגולריות הראשונית. היא מתאימה גם ליסוד אש, המייצג חום עז ואנרגיה טהורה. הסינגולריות של תקופת פלאנק מתיישרת בצורה מושלמת עם ייצוג היוד כנקודה, המגלמת את המהות המרוכזת של כל מה שיהפוך ליקום. הכוח העל המאוחד מתיישר עם הטבע הבלתי מובחן של היוד ועם מצב האנרגיה הטהורה של האש—בעצם מצב פלזמה מחוממת במיוחד.
- התקופה האינפלציונית — הא (ה) — מים
במהלך תקופה קצרה אך מכרעת זו (מכ-10⁻³⁶ עד 10⁻³² שניות לאחר המפץ הגדול), היקום עבר התרחבות מהירה ואקספוננציאלית, וגדל מהר יותר ממהירות האור. האינפלציה הקוסמית הזו הונעה על ידי שדה אנרגיה סקלרי היפותטי הנקרא שדה האינפלטון, שגרם למרחב עצמו להתרחב באופן דרמטי. ההתרחבות המהירה הזו החליקה את אי הסדירויות הראשוניות, ויצרה את היקום האחיד והאיזוטרופי הבולט שאנו צופים בו בקנה מידה גדול כיום.
תקופה זו מתאימה לאות הא, המייצגת גרפית התרחבות מנקודת היוד לרוחב ולרוחב, המסמלת הרחבה והופעת ממדיות. המעבר מסינגולריות ליקום המתרחב במהירות משקף את התרחבות ההא מנקודה למרחב. היא מתאימה ליסוד מים, שטבעם הנוזלי מקביל ליכולת של שדה האינפלטון לזרום ולהתרחב, ולמלא את כל המרחב הזמין. בדיוק כפי שמים מחליקים ומיישרים משטח, האינפלציה הומוגנה את היקום המוקדם.
- תקופת החלקיקים — וו (ו) — רוח
כאשר היקום התקרר, שדה האינפלטון התפרק ושחרר את האנרגיה שלו כדי ליצור חלקיקים יסודיים. במהלך תקופה זו (מ-10⁻¹² עד כשנייה אחת לאחר המפץ הגדול), נוצרו קווארקים, לפטונים ובוזונים. קווארקים התחברו להדרונים (פרוטונים ונייטרונים), שלאחר מכן התחברו עם אלקטרונים ליצירת אטומים. תקופה זו ראתה גם התפתחות של אסימטריה חומר-אנטי-חומר, שהובילה לדומיננטיות החומר ביקום שלנו.
תקופה זו מתאימה לאות וו וליסוד רוח. וו, הנכתבת כקו אנכי, מייצגת חיבור והמשכיות—אכן, בעברית היא פירושה “ו”, המשמשת כמילת חיבור. תפקיד החיבור הזה מקביל לשילוב של חלקיקים למבנים מורכבים יותר. הטבע הבלתי מוחשי אך החיוני של האוויר משקף את הכוחות הבסיסיים הפועלים בין חלקיקים, בעוד שתנועתו המתמדת משקפת את האינטראקציות הדינמיות של עידן החלקיקים.
- התקופה הנשלטת על ידי חומר — הא סופית (ה) — עפר
החל מכ-70,000 שנה לאחר המפץ הגדול ונמשך עד היום, תקופה זו מאופיינת בדומיננטיות החומר על הקרינה. כוחות הכבידה החלו למשוך חומר יחד, ויצרו מבנים מורכבים יותר ויותר—כוכבים, גלקסיות וצבירי גלקסיות. בתוך כוכבים, היתוך גרעיני יצר יסודות כבדים יותר, שהובילו בסופו של דבר להיווצרות כוכבי לכת ולהופעת החיים.
תקופה זו מתאימה להא הסופית וליסוד עפר. ההא הסופית, הקשורה לספירת מלכות, מייצגת את השלמת והגשמת הפוטנציאל היצירתי במציאות מוחשית. העפר מסמל מוצקות ויציבות—הגשמה הקונקרטית ביותר של החומר. כוחות הכבידה המעצבים מבנים קוסמיים משקפים את טבע העפר המקרקע והגשמתו הפיזיקלית.
התאמה לארבעת העולמות
השלבים הקוסמולוגיים הללו מתיישרים בצורה מושלמת עם ארבעת עולמות הקבלה:
1. אצילות — תקופת פלאנק — יוד — אש
אצילות היא אלוהות טהורה, שבה שוררת אחדות, המתאימה לכוח העל המאוחד ולטבע הסינגולרי של תקופת פלאנק.
2. בריאה — התקופה האינפלציונית — הא — מים
בריאה היא תחילת הבריאה, המשקפת את ההתרחבות המהירה של היקום ואת הופעת הממדים המרחביים.
3. יצירה — תקופת החלקיקים — וו — רוח
יצירה הוא עולם היצירה שבו צורות נבראות מקבלות צורה, המקביל להיווצרות חלקיקים יסודיים ואטומים.
4. עשייה — התקופה הנשלטת על ידי חומר — הא סופית — עפר
עשייה הוא תחום הקיום הפיזיקלי, המתאים ליקום החומרי עם מבניו המורכבים וצורות החיים שלו.
מסקנה
ההתאמה בין התקופות הקוסמולוגיות לארבעת שלבי ההתפתחות מדגימה כיצד ארבעת היסודות, המפורשים מחדש כשלבי התפתחות, מתבטאים בקוסמולוגיה המודרנית. התפתחות היקום—מסינגולריות ראשונית למציאות חומרית מורכבת—משקפת את ההתקדמות המתוארת על ידי השם המפורש, היסודות הקלאסיים וארבעת עולמות סדר השתלשלות.
