בליל הסדר אנו שותים ארבעה כוסות יין ואוכלים שלוש מצות. מדוע ארבעה כוסות ולא שלושה? מדוע שלוש מצות ולא ארבע? אותו יחס מספרי קיים בין אבותינו. יש לנו את האבות – אברהם, יצחק ויעקב. אך יש לנו ארבע אמהות – שרה, רבקה, רחל ולאה. דינמיקה זו מתבטאת גם בשם הקדוש ביותר של הקב”ה – הטטרגרמטון – י-ה-ו-ה. מדוע לשם בן ארבע אותיות יש רק שלוש אותיות ייחודיות, יוד, הא ווו?
על פי ספר יצירה – טקסט קלאסי של הקבלה המיוחס לאברהם או לרבי עקיבא – יש שלוש אותיות באלף בית העברי הנקראות אמות: אלף, מם ושין, הנחשבות לאותיות “ראשוניות”. שלוש האמות מייצגות את השלישייה הלוגית הבסיסית – תזה, אנטיתזה וסינתזה.
שלוש אותיות אלו מתאימות לשלוש האותיות של הטטרגרמטון. השם הנכון של הקב”ה, הטטרגרמטון, נכתב באותיות יוד, הא ווו בעולם התיקון. אותיות אלו אינן קיימות בעולם התוהו. אותיות אלו נגזרות מהאמות – אלף, מם ושין, הפועלות בעולם התיקון.
בעולם הנסתר של הקבלה, הכל מורכב מארבעה יסודות ראשוניים – מים, אש, אוויר ואדמה. מובן מאליו שאין לבלבל בין “פרוטו-יסודות” רוחניים אלו לבין מים, אש, אוויר או אדמה פיזיים. שלושת היסודות הראשונים מתאימים לשלוש האמות – שלוש האותיות הראשוניות של האלף בית.
| מם | יוד | מים | חכמה |
| שין | הא | אש | בינה |
| אלף | וו | אוויר | זעיר אנפין (שש מידות) |
ניתן לומר שארבעת היסודות מתאימים לארבעה כוחות יסודיים בפיזיקה. אש מתאימה לכוח האלקטרומגנטי, מים מייצגים את הכוח הגרעיני, אוויר מתאים לכוח החלש, ואדמה מתאימה לכבידה.
אין אנו יכולים שלא לשים לב שהיסוד הרביעי – אדמה – נעדר באופן בולט בטבלה לעיל. הסיבה לכך היא שיסוד האדמה אינו באמת יסוד ראשוני, שכן הוא עשוי משלושת היסודות האחרים. באופן דומה, בשם בן ארבע האותיות, הטטרגרמטון, יש לנו רק שלוש אותיות ייחודיות, אך האות הרביעית (הא) היא חזרה על האות הא, שהיא האות השנייה של הטטרגרמטון. על פי תורת היחסות הכללית של איינשטיין, כבידה אינה באמת “כוח” אלא רק עקמומיות של מרחב-זמן עקב נוכחות החומר.
חוזרים לשאלתנו המקורית, מדוע ארבעה כוסות ולא שלושה, הגמרא שואלת את אותה שאלה בהקשר אחר. הגמרא אומרת שאין לאכול זוגים – מספר זוגי של פריטי מזון (השייכים לחיצונים – כוחות חיצוניים). לכן, אין לשים בצלחת שתי ביצים או ארבע תפוחי אדמה. במקום זאת, יש לקחת מספר אי-זוגי של פריטים – 1, 3 וכו’. השאלה שהגמרא שואלת היא, איך אם כן אנו שותים ארבעה כוסות יין במהלך סדר פסח. הגמרא עונה, ארבעת הכוסות אינם באמת ארבעה, הם שלושה כוסות; הכוס הרביעי נפרד שכן הוא כוס הברכה המסורתי שעליו אנו מברכים ברכת המזון.
בפיזיקה, יש לנו גם את המתח בין ארבעה לשלושה. ארבעה הוא מספר הממדים של רצף מרחב-זמן. שלושה הוא מספר היחידות הבסיסיות המתארות את כל הכמויות הפיזיקליות – קילוגרם, מטר ושנייה. איש עדיין לא הבין מדוע יש שלוש יחידות בסיסיות ומדוע יש ארבעה ממדים. עם זאת, באופן מעניין, המספר האחרון, ארבעה, מתפרק בצורה מסודרת ל-3+1 מכיוון שרצף מרחב-זמן עשוי ממרחב תלת-ממדי פלוס זמן חד-ממדי. בדיוק כמו עם ארבעת כוסות סדר פסח, שהם שלושה פלוס אחד, ארבעת הממדים של עולמנו הם גם שלושה פלוס אחד.
הכל מתחבר עכשיו:
| כוס ראשון | מצה ראשונה | מם | יוד | מים | כוח חזק | חכמה |
| כוס שני | מצה שנייה | שין | הא | אש | כוח חלש | בינה |
| כוס שלישי | מצה שלישית | אלף | וו | אוויר | כוח אלקטרומגנטי | זעיר אנפין (שש מידות) |
| כוס רביעי (כוס ברכה נפרד) | הא (לא ייחודי) | אדמה (לא ראשוני) | כבידה (על פי איינשטיין, לא כוח) | מלכות (אין לה דבר משלה) |
