היום הוא ראש חודש אדר ב’ – הירח החדש ותחילת החודש השני של אדר. אם היינו צריכים לבחור חודש לציון פיזיקת הקוונטים, לא היה חודש מתאים יותר מאשר החודש השני של אדר – אדר ב’.
מצב של סופרפוזיציה הוא מצב פיזי ייחודי לתורת הקוונטים. בפיזיקה קלאסית (כמו מכניקה ניוטונית או תרמודינמיקה) מערכת פיזית נמצאת או במצב אחד או באחר, נניח במצב א’ או במצב ב’. רק בפיזיקת הקוונטים מערכת יכולה להיות במצב מעורב ג’ שהוא סופרפוזיציה לינארית של מצבים א’ ו-ב’. לדוגמה, הספין של אלקטרון יכול להיות או למעלה או למטה. אולם, אלקטרון יכול להיות במצב מטושטש של סופרפוזיציה של מצבי למעלה ולמטה, מה שאומר שלאלקטרון יש ספין למעלה ולמטה בו-זמנית! זוכרים את החתול המפורסם של שרדינגר שיכול להיות חי ומת בו-זמנית? זה בגלל שמצבו הפיזי הוא סופרפוזיציה של שני מצבים – חי ומת. זוהי מכניקת הקוונטים! אבל מה לכל הרוחות יש לזה קשר לחודש השני של אדר?
האם אי פעם תהיתם מדוע יש שנים עשר חודשים בשנה, מדוע יש 24 שעות ביממה? כן, אני יודע, יש שנים עשר מזלות בגלגל המזלות… אבל אלה די שרירותיים – אפשר לחלק את השמיים הנראים בלילה לכל מספר של קבוצות כוכבים. אז למה דווקא שנים עשר? ברמה המטאפיזית, זה בגלל ששמו הנכון של הקב”ה – הוי”ה – יש בו ארבע אותיות, ולכן הוא נקרא ביוונית טטרגרמטון: י-ה-ו-ה (Y‑H‑W‑H). יש ארבע אותיות בשם זה אבל רק שלוש מהן ייחודיות – י (יוד), ה (הא), ו- ו (וו). האות ה (הא) חוזרת פעמיים כאות השנייה והרביעית. לכן, יש 12 צירופים של שלוש אותיות אלה במילה בת ארבע אותיות. על פי הזוהר, כל אחד מצירופים אלה מייצג “אנרגיה” רוחנית מסוימת הייחודית לחודש מסוים, המקבל את “האנרגיה” או “כוח החיים” וההשפעה הרוחנית שלו מאותו צירוף.
(מעניין לציין שאף על פי שהאות השנייה והרביעית בשם הוי”ה הן אותה אות ה–הא, הן אינן זהות לחלוטין. בחכמת הקבלה, בעוד שה-ה הראשונה מקבילה לספירה של בינה ולעולם הבריאה “בריאה“, ה-ה השנייה מקבילה לספירה של מלכות ולעולם העשייה “עשייה“. אם נתייחס לאותיות אלה כשונות, יש 24 צירופים אפשריים, כל אחד נותן את השפעתו הרוחנית לכל שעה ביממה. הסיבה שאנו מונים את 24 השעות האלה כפעמיים 12 היא מכיוון ששתי האותיות ה, אף על פי שהן מעולמות רוחניים שונים, הן בכל זאת אותה אות הנותנת לנו שתי קבוצות של שנים עשר צירופים.)
בתהילים אנו מוצאים את הפסוק הבא:
אשגבהו כי ידע שמי. יקראני ואענהו. (תהלים צא: יד-טו)
המדרש שואל שאלה מובנת מאליה: הקב”ה נראה כמבטיח לנו דרך המשורר שבכל פעם שנקרא אליו הוא יענה לנו – “יקראני ואענהו…” אך לעתים קרובות אנו מתפללים אך תפילותינו לא בהכרח נענות. המדרש מציע שהמפתח להבנת זאת נמצא בפסוק הקודם, “…כי ידע שמי.” רובנו שלא למדנו את חכמת הקבלה הנסתרת לא יודעים את שמו – ולכן תפילותינו לא תמיד נענות. לאיזה שם מתייחס המדרש? האר”י אומר שזה בגלל שאיננו יודעים איזה צירוף של אותיות שם הוי”ה – הטטרגרמטון – מתאים לחודש מסוים בשנה. למרבה המזל, האר”י גילה איזה מבין שנים עשר הצירופים, הנקראים “צירופי שם הוי”ה“, מתאים לאיזה חודש. לדוגמה, הצירוף של חודש אדר הוא הה-יו. באופן דומה, שם אלוהי אחר – שם אהיה המאוית א-ה-י-ה (אלף, הא, יוד, הא) – יש לו גם שנים עשר צירופים, שכל אחד מהם משפיע רוחנית על כל חודש.
האר”י לימד שכאשר אדם אומר את הברכה האמצעית של תפילת המוסף בראש חודש – הברכה המסתיימת ב”ברוך אתה ה’ מקדש ישראל וראשי חדשים” – עליו לכוון את הצירופים של שם הוי”ה (י-ה-ו-ה) ושם אהיה (אהי”ה) המתאימים לאותו חודש. הספר בני יששכר הפך כוונה זו לפופולרית מאוד וכיום ניתן למצוא את טבלת הצירופים של אותיות שם הוי”ה ושם אהיה לכל חודש ברוב הסידורים הספרדיים והחסידיים.
זה עובד היטב עבור שנים עשר החודשים המתאימים לשנים עשר הצירופים של שם הוי”ה ושם אהיה. אבל מה עלינו לעשות בשנת עיבור כשיש 13 חודשים?! במיוחד, איזו כוונה עלינו לכוון במהלך תפילת המוסף של ראש חודש של אדר השני, כמו היום? התשובה עשויה להפתיע אתכם – כולם! על פי האר”י, לחודש השני של אדר אין צירוף משלו (באופן טבעי, יש רק שנים עשר). אדר שני נמצא תחת ההשפעה של כל הצירופים של שמות אלוהיים אלה. בשפה של מכניקת הקוונטים, היינו אומרים שה”מצב הרוחני” של אדר השני (כלומר, הצירופים של אותיות י-ה-ו-ה ואהי”ה המשפיעים על אותו חודש) נמצא בסופרפוזיציה של כל הצירופים המתאימים לשנים עשר החודשים האחרים.
לאור התכונה הקוונטית המדהימה הזו של אדר השני, אני מציע להכריז עליו כחודש הפיזיקה הקוונטית שבו עלינו:
- לזכור שהקב”ה לימד את משה שכל אנרגיה באה בקוונטות כאשר הראה למשה מטבע של אש בעת נתינת המחצית השקל בערב יום הפורים;
- לחגוג את הטבע ההסתברותי של מכניקת הקוונטים על ידי הטלת גורלות בפורים;
- לחגוג את עקרון אי-הוודאות של הייזנברג על ידי שתייה עד שאנחנו לא בטוחים לגבי “ברוך מרדכי” ו”ארור המן”;
- לחגוג את עקרון המשלימות של בוהר על ידי השלמת השתייה עם אכילת סעודה חגיגית בפורים;
- לחגוג סופרפוזיציה קוונטית על ידי הימצאות במצב של שכרות ומצב של אושר עילאי בו-זמנית (מושג בקלות על ידי סופרפוזיציה של וודקה ובירה במשקה אחד);
- לחגוג את קריסת פונקציית הגל על ידי קריסה על המשטח לבחירתכם לאחר יום של שתייה מופרזת אך עדיין להיות מתפקדים מספיק כדי לומר ברכת המזון;
- זכרו את המשתנים הנסתרים של בוהם על ידי הזכרת שורשיה של אסתר באסתר הסתר פנים (הסתר אסתיר פני);
- חגגו את הסבך הקוונטי על ידי הסתבכות עם חבריכם באמצעות שליחת משלוח מנות (מתנות) ומתנות לאביונים (כסף לעניים);
- זכרו את “הפעולה המסתורית ממרחק” של איינשטיין על ידי הסתבכות עם חבריכם מרחוק באמצעות שליחת משלוח מנות (מתנות) באמצעות שליחים;
- חגגו את תורת המיתרים הקוונטית בעשרה ממדים על ידי תליית עשרת בני המן על עשרה חוטים;
- הרימו לחיים נוספים לכבוד המכניקה הקוונטית כדי לסייע בהשגת האמור לעיל תוך שמירה קפדנית על עקרון ההדרה של בוהר של אי נהיגה בשכרות!
- כללו בחגיגות פורים את ציון יום הולדתו של איינשטיין ב-14 במרץ שתמיד חל בסביבות פורים – זכרו, איינשטיין קיבל את פרס נובל על התיאוריה הקוונטית של אפקט הפוטו, לא על תורת היחסות שלו, אם כי, אחרי כמה משקאות, הכל נהיה מאוד יחסי;
- זכרו את יום הפאי (שחל ביום הולדתו של איינשטיין – ה-14 במרץ) – אחרי הכל, π נמצא גם במשוואת השדה הגרביטציוני של איינשטיין וגם במשוואת שרדינגר, ואכלו כמה פאים אחרי השתייה.
אדר קוונטי שמח!
